פסק-דין בתיק עפ"א 44/08

1.         ביום 22/08/03 בשעות הערב, עסקו שני מתנדבים של המשטרה בבדיקת כלי רכב. אחת השוטרות סימנה למערער לעצור את רכבו בצד הדרך, אך הוא במקום לציית לה, נהג במהירות לכיוונה, באופן שסיכן שלומה ואף סיכן את חייה, כך שהיא נאלצה לסטות מן הדרך בכדי להמנע מפגיעה.

המערער המשיך בדרכו כשהשוטרים דולקים אחריו עד שנטש את הרכב וברח מן המקום.

2.         המערער הודה בבית משפט השלום בנצרת בביצוע מעשים אלו, והורשע על פי הודאתו, בעבירות של מעשי פזיזות ורשלנות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

3.         בית המשפט קמא (כב' הנשיא, ת. כתילי), דן את המערער ל - 9 חודשי מאסר, מתוכם 4 חודשים  לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, לתשלום קנס בסך 5,000 ש"ח וחייבו לשלם לשוטרת {המתלוננת} פיצוי בסך של 1,000 ש"ח. המאסר בפועל הומר בעבודות שירות, לאחר קבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות.

4.         הערעור בפנינו מופנה כנגד חומרת גזר הדין, ובמסגרתו עותר המערער להסתפק בענישה מותנית בלבד, או לכל היותר, לחייבו לבצע עבודות של"צ, במקום העונשים שהוטלו עליו.

5.         לאחר ששמענו טיעוני הצדדים, שוכנענו כי אין כל עילה להתערב בגזר הדין שניתן ע"י בית המשפט קמא, שהוא מאוזן ומידתי ולוקח בחשבון את כל השיקולים, אלה שבאינטרס הציבורי ואלו הנעוצים בנסיבותיו האישיות של המערער וכן בעובדת חלוף הזמן, מאז ביצוע העבירות.

6.         המערער ביצע עבירות חמורות, בהן טמונה היתה סכנה לחיי אדם. העבירות בוצעו כנגד אנשי משטרה, בעת שאלה מלאו תפקידם, ומלמדות על זלזול של המערער בשלטון החוק.

מעשים מסוג זה, כל שכן, כשהם מבוצעים על ידי מי שאין זו הסתבכותו הראשונה עם החוק, מחייבים היו ענישה מרתיעה וחמורה יותר מזו שהוטלה על המערער.

למרות זאת, בהתחשב בכך שהעבירות בוצעו בשנת 2003, ומאז לא ביצע המערער עבירות נוספות, עתרה המשיבה בטיעוניה לעונש בפני בית המשפט קמא להטלת עונש של מאסר, שירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה ופיצוי למתלוננת.

7.         טרם נגזר דינו של המערער, הונח בפני בית המשפט קמא תסקיר שרות המבחן, אשר במסגרתו פורטו נסיבותיו האישיות של המערער, קשייו להסתגל למסגרות מגיל צעיר, והשינוי שחל בו במהלך היותו נתון תחת פיקוח שרות המבחן (בעקבות הליך אחר), לרבות השתלבותו במסגרת תעסוקתית.

יחד עם זאת, עולה מן התסקיר, כי המערער קיבל אחריות חלקית בלבד למעשיו, וניסיון לשלבו במסגרת קבוצה טיפולית, ששרות המבחן העריך כי יש בה לסייע בידו, לא צלח, מאחר והמערער התקשה להשתלב בה, ובחר להגיע למפגשים פרטניים בלבד.

שרות המבחן המליץ להטיל על המערער של"צ ולהעמידו במבחן למשך שנה, כענישה אשר תסייע לו להמשיך בדרכו הנורמטיבית.

            ב"כ המערער ביקשה בטיעוניה לאמץ את המלצות שרות המבחן.

8.         המלצות שרות המבחן הינן, כידוע, בגדר המלצה בלבד, ובית המשפט מחויב לשקול בגזר דינו את השיקולים הנוגעים לאינטרס הציבורי, לצד שיקולי השיקום.

9.         המערער הינו כבן 25, אך בעברו כבר מספר הרשעות בגין עבירות רכוש ואלימות, בגינן הוטלו עליו עונשים מתונים, אשר לא מנעו ממנו לבצע עבירות נוספות. עם זאת, מאז הוטל עליו צו מבחן בהליך אחר, ומאז ביצוע העבירות נשוא הדיון, לא ביצע המערער עבירות נוספות, והדבר הובא בחשבון בשיקולי ענישתו.

10.       כתב האישום בהליך זה, הוגש בשיהוי של כשנתיים, אך מאז הגשתו (22/11/05), נדחה בירור ההליך בעיקר בשל סיבות הקשורות במערער ובא כוחו.

11.       נתונים אלו בכללותם עמדו בפני בית המשפט קמא, והעונש שנגזר על המערער בסופו של דבר, הולם את הנסיבות החמורות של ביצוע העבירה, ואת השיקולים שעמדו לזכות המערער, ואשר בגינם לא נגזר עליו עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. בית המשפט קמא אף הקל עם המערער, במובן זה שנמנע מלהטיל עליו פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, למרות שהדבר מתחייב היה מטיב העבירות שביצע.

12.       לאור האמור, לא ראינו מקום להקלה נוספת בעונשו של המערער, מעבר להתחשבות לה זכה בבית המשפט קמא, ואנו דוחים את הערעור.

            המערער יתייצב לריצוי עונשו בדרך של עבודות שירות, בישיבת "מגדל אור" ביום 29/04/08, אלא אם כן הממונה על עבודות השירות יקבע לו מועד אחר לתחילת הביצוע שלהן.